חכמתן של נשים על פי חז"ל

ספרות חז"ל גדושה בהתייחסויות לחכמתן של נשים.
חז"ל מדגישים את בינתה היתרה של האישה: "חַכְמוֹת נָשִׁים, בָּנְתָה בֵיתָהּ".

"כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ", רש"י מבאר: אברהם נצטווה לשמוע בקול שרה, מכיוון שהיא הרחיקה ראות ממנו ודרגתה הייתה נשגבה ומרוממת משלו.

"וַיִּיצֶר ה' אֱלוֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה".
ואילו החומר שממנו האישה נבראה, במדרגה גבוהה יותר, שכן הוא נלקח מהאדם, שנאמר: "וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה". ועוד הוסיף ובנה את האישה באופן מיוחד לייפותה שנאמר: "וַיִּבֶן ה' אֱלוֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה" (עירובין י"ח, א).
רמוז בחכמת הנסתר, שבעולם הזה מעמדו של האיש גבוה יותר, אך ל "עתיד לבוא" יהיה שוויון. ובעולם הבא, מעמד האישה יהיה גבוה יותר כפי שרמוז בפסוק (ירמיהו ל"א, כ"א):
"כִּי בָרָא ה' חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר".

במתן תורה נצטווה משה רבנו עליו השלום לומר תחילה לבית יעקב, שהן הנשים. שנאמר (שמות י"ט, ג): "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל", ופירשו חכמים: תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב אלו הנשים, שלהן תאמר בלשון רכה. וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אלו הגברים, שאליהם תדבר בלשון קשה המתאימה לביאור התורה ודקדוקיה.
ממה שנאמר "כֹּה תֹאמַר" למדו שיש להקפיד על הסדר, היינו שתאמר לנשים תחילה (מכילתא, והובא ברש"י). מפני שהחזון הגדול של התורה שבאמירה רכה הכל יובן , ואף שנגיע לכך רק בעתיד, בעת מתן תורה יש להקדים את הנשים, שמבטאות את החזון השלם.

לאחר שמשה בושש לרדת מהר סיני, בקשו הגברים לעשות להם עגל, כדוגמת הפסלים שהיו במצרים, ודרשו מנשותיהם לתרום את נזמיהן כדי לעשותו. אבל הנשים לא קבלו עליהן לתת נזמיהן לבעליהן, אלא אמרו: לעשות שיקוץ ותועבה, שאין בו כוח להציל? לא נשמע לכם!

גם בשעה שהגברים נתייראו לכבוש את הארץ וחטאו ושמעו לעצת המרגלים, הנשים לא השתתפו עמם בחטא, ולכן רק על הגברים נגזר שלא יכנסו לארץ ולא על הנשים.
בנות צלפחד חיבבו את הארץ ורצו לנחול אותה (תנחומא פנחס ז).
דרש רבי עקיבא: "בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים" (סוטה יא, ב, לעיל א, ח).
ועל העתיד אמרו: "אין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שבדור" (מדרש זוטא רות ד, יא).